איך בוחרים שמות (Naming) לרכיבים במערכת מורכבת? בכנס Com.Plex העברתי הרצאה שעונה בדיוק לשאלה הזאת.
בחלק הראשון של ההרצאה אמרתי שלא תמיד צריך להמציא שמות, ולפעמים צריך רק לבדוק אם קיימת קונוונציה כלשהי באקוסיסטם שסביבנו, או שהמשתמשים שלנו כבר קוראים לזה בדרך מסוימת ואנחנו רק צריכים לגלות ולאמץ אותה.
אבל איך יודעים איך המשתמשים קוראים לכל רכיב?
בהרצאה הקצרצרה בכנס אין לי זמן לפרט את כל הדרכים, אז אני מפנה לפוסט הזה, שכתבתי במיוחד.
אז ככה, יש שש דרכים אפשריות לגלות מה אומרים המשתמשים:
1. ראיונות
אין כמו ראיונות. אם יש לכם אפשרות לראיין משתמשים, ואפילו לראות יחד איתם חלק מהמסכים ולשאול עליהם שאלות – אין לזה תחליף. כל שאר הדרכים שנראה כאן למטה הן משלימות, אבל ראיונות הם הדבר האמיתי.
בראיונות אפשר לשאול את המשתמשים ישירות מה הם מבינים ממילה זו או אחרת, מה נראה להם שיקרה כשילחצו על כפתור שכתוב עליו X, לעבור איתם על ההגדרות כדי לוודא שהן ברורות, לשמוע שאלות שעולות להם בדאשבורד ודורשות תשובה בטולטיפ ועוד ועוד. לא פחות חשוב מכל אלה – אפשר לשמוע איך משתמשים קוראים לדברים, אילו מילים הם בוחרים, ומהן הקונוונציות המקצועיות שהם מכירים ומשתמשים בהן.
2. קשר עם צוותי קו ראשון
אם אין לכם דרך לדבר ישירות עם משתמשים, הצוותים שעומדים איתם בקשר ישיר יכולים לענות לכם לפחות על חלק מהשאלות. למשל: CSMs, Support, Sales ו-Marketing. הם יכולים להגיד לכם אילו שאלות עולות מהמשתמשים שוב ושוב (כך שתוכלו להוסיף הסבר ותשובות בתוך המוצר), איך הם קוראים לפיצ'רים שהם מחפשים במערכת ולרכיבים אחרים בתוכה, מה חשוב להם לדעת על המוצר או על הפיצ'רים שבתוכו ועוד.
אני ממליצה בחום להקשיב לפרק המעולה שבו יעל קרן התראיינה בפודקאסט רדיו באטן על שיטות מחקר B2B לעומת B2C (הקישור לספוטיפיי). היא מדברת שם הרבה על הקשר של הפרודקט וה-UX עם ה-CSMs וכמה שהוא הועיל לכל הצדדים.
3. טיקטים שהגיעו לתמיכה
רוצים לדעת איך משתמשים קוראים למשהו ספציפי? קראו טיקטים בנושא המדובר – וגם בנושאים משיקים.
4. מחקרי מיון קלפים (Card sorting)
מחקר מיון קלפים האו שיטת מחקר המבוססת על הבנה ופרשנות של מילים, ולכן זו שיטת מחקר מצוינת כדי לבדוק אם המשתמשים מבינים את המילים שלנו, ובעיקר כדי לגלות באילו מילים הם משתמשים בעצמם.
יפעת יעקבי כתבה פוסט מפורט בבלוג של מיקרוקופים על איך מחקר מיון קלפים עוזר לקופי. הינה הוא כאן.
5. בדיקות שמישות
לא חייבים לעשות בדיקות שמישות מיוחדות לקופי. כדאי, אפשר, אבל לא חייבים. גם אם תעשו בדיקות שמישות רגילות לגמרי, אבל תנצלו אותן גם כדי לשים לב למילים שנאמרות במהלכן – תגלו אוצרות. כמו בראיונות, גם בדיקות שמישות יכולות לגלות לנו מה משתמשים מבינים מתוך מה שכתבנו, מה הם לא מבינים ואיך הם קוראים לדברים במילים שלהם. אבל כדי לגלות את כל זה, כאמור, צריך מישהו שישים לב למילים במהלך הבדיקה וירשום את השמות שהוא שומע.
וסתיו מורן לשם העבירה הרצאה מצוינת על איך להעביר בדיקות שמישות מיוחדות לקופי ואיך היא עשתה את זה כשניהלה בבנק הפועלים. ההרצאה כאן בווידיאו.
6. קהילות מוצר
מכירים את קהילת המוצר המהממת של פיגמה בישראל? דמיינו שהייתם צוות ה-UX או המוצר של פיגמה. הקבוצה הזאת היא כל מה שחלמתם עליו - מחקר משתמשים אחד ענקי. חוץ מהשיח על פיצ'רים חסרים ודברים מעצבנים ומה אוהבים ומה כיף ומה צריך לתקן דחוף - אתם יכולים לשמוע שם בדיוק איך משתמשים קוראים לכל דבר במילים שלהם.
עכשיו דמיינו אותו הדבר בדיוק למערכת שלכם. אז אם יש לכם קהילת מוצר (תשאלו במרקטינג ובתמיכה) - זה הזמן להיכנס לשוטט בה ולשמוע (כלומר לקרוא) את המשתמשים שלכם ממקור ראשון.
*****
החלק השני של ההרצאה מציע שלושה כללים למקרים שבהם בכל זאת צריך להמציא שמות משלנו. בשביל לשמוע אותה תצטרכו לבוא לכנס ;)