הומור במיקרו-קופי

הגרפיטי של תומר רשף ו-The Pixel Ningas

צילום באדיבות יותם בן-שלום

מתכננים להצחיק במיקרו-קופי שאתם כותבים? קבלו 7 דרכים לעשות את זה כמו שצריך

טעות נפוצה היא שמיקרו-קופי פירושו לכתוב מצחיק, ושאם אנחנו רוצים להישמע אנושיים – שנינות היא הדרך.

הטעות הזאת, בצירוף המודעות הגוברת למיקרו-קופי, הביאה איתה לא מעט מקרים של מיקרו-קופי מתאמץ מדי - כזה שאנחנו מרגישים שהכותבים הזיעו כדי להישמע מגניבים, להצחיק, לצאת שנונים; שהם נהנו ממלאכת הכתיבה עד כדי כך ששכחו שהם כותבים ל-UX.

מיקרו-קופי מתאמץ שם במרכז את עצמו במקום את המשתמשים.

מצד שני, הומור הוא כלי מדהים לחיבור רגשי, לשיפור החוויה ולהנעה לפעולה (ממליצה בחום לקרוא את The Man Who Lied to His Laptop של Clifford Nass, ואת הממצאים שלו על הומור בממשקים).

אז איך בכל זאת משתמשים בהומור במיקרו-קופי?

הינה שבעה כללים שיעזרו:

​1. רק אם יש הצדקה באישיות של המותג או המוצר

האם המותג שלכם מצחיק או מגניב בהגדרה?

למה? מה בחזון או בערכים שלו מצדיק את זה?

איך יישמע המותג (או המוצר) ומה הוא ישדר זו לא החלטה שעושים על המקום לפי מה שמתחשק, זו החלטה אסטרטגית. ומותג בהחלט יכול לבחור להיות רציני.

הומור, ציניות ושנינות יכולים לתמוך במיתוג שלכם ובקשר עם לקוחותיכם, ויכולים גם לפגוע בהם. למשל, אם למותג שלכם יש ערך של שיתוף ומסרים של קהילתיות – יכול להיות שציניות תרחיק אנשים שמחפשים לבביות וחיבור. אם המותג שלכם נינוח וביתי, אולי שנינות לא תתאים, ומוטב להשתמש בהומור רך יותר.

בקיצור, לפני שכותבים מגניב צריך לדעת למה (וגם בדיוק איזה סוג של מגניבות), לפי החזון והערכים שלכם ולפי אפיון שפה.

2. רק אם זה מתאים לקהל היעד ולמערכת היחסים שרוצים ליצור איתו

האם קהל היעד שלכם יבין את השפה הזאת ויתחבר אליה? האם הוא בגיל או בתרבות ששפה כזאת תדבר אליהם?

אני לא אומרת שכולם כולם כולם צריכים להתחבר. תמיד יהיו כאלה שאפילו טיפה לחלוחית תגרום להם לרטון. אבל צריך להכיר מספיק את קהל היעד כדי לדעת אם סגנון הכתיבה הזה בכלל רלוונטי להם ובאיזה גוון בדיוק.

אגב, לצעירים מתחת לגיל 17 יש אוצר מילים אחר לגמרי משלנו, אז אם אתם כותבים לצעירים או לילדים, תוודאו שלפחות אדם אחד בגיל המדובר יעבור על הטקסטים ויגיד אם הם נשמעים אמינים או מתאמצים. כנ"ל אם אתם כותבים לקהל מכל קבוצה שיש לה שפה מובהקת.

3. לשפה אמורים להיות עוד מאפיינים חוץ מלהיות מצחיקה

אם הדבר היחיד שאתם יכולים להגיד על סגנון הכתיבה הוא שהוא שנון – אז הוא כנראה שטוח.

השפה שבה אנחנו כותבים מיקרו-קופי יכולה וצריכה להיות עשירה כמו בשיחה בין אנשים, ולאנשים יש הרבה יותר מציר אחד של שפה, הם לא רק "מצחיקים או לא".

מיקרו-קופי יכול להיות הומוריסטי ונוסטלגי או הומוריסטי והייטקי; מגניב וקהילתי או מגניב ואינדיבידואליסטי; נוסטלגי וקהילתי ומצחיק או הייטקי ואינדיבידואליסטי ולא מצחיק; הוא יכול להיות שנון וחם או שנון וציני; צנוע או יהיר; נינוח ופואטי או מהיר וחד; סנטימנטלי או תכלסי; חופשי או ממוסד ועוד ועוד, תלוי במותג שלכם.

אז אם מסביב לשנינות של המיקרו-קופי אין תכונות נוספות של השפה – משהו התפספס.

4. מינון מינון מינון

הצחקתם בהתחלה ובסוף? אל תצחיקו גם באמצע.

פתחתם את ההודעה בהתחכמות? סגרו אותה במשפט פשוט שעושה סדר (ואולי להפך?).

במידת האפשר, כִּתבו את התהליכים במלואם, ברצף מההתחלה ועד הסוף, ולא כל מסך בנפרד. כך תוכלו לוודא שפיזרתם את ההומור או את השנינות במינון עדין ובמרחקים טובים (בדרך כלל לפני או אחרי הפעולה המורכבת ולא תוך כדי, כדי לא להקשות).

בכלל, מינון הוא שם המשחק.

אז ודאו שההומור הוא רק תבלין ושלא שמתם ממנו יותר מדי. את המשפט הזה למדתי מיעל סלע, מנהלת השפה של גוגל בישראל (פוסט מרתק על השיחה שלנו יש כאן). הכלל אצל גוגל אגב הוא:

5. לא על חשבון ההבנה. אף פעם

אם ההתחכמות תדרוש מהמשתמשים לקרוא פעמיים או לעצור לרגע ממרוצתם כדי להבין מה קרה כאן הרגע או מה לעשות – זה לא טוב.

שמישות היא מעל לכל. הומור יכול להגיע בנוסף לכל האיכויות האחרות של מיקרו-קופי (שימושי, מועיל, מהודק) אבל לא על חשבונן.

טיפ: דרך מצוינת לסנן הגזמות כאלה היא לחשוב איך ישמעו את הטקסט משתמשים שנעזרים בטכנולוגיית קורא מסך. האם כשישמעו את הטקסט בלי לראות את המסך – יבינו מהר מה קרה ומה לעשות?

6. ברגישות לסיטואציה

יו, איזה קטע, המערכת קרסה. אופס! אין לנו מושג ירוק למה. אם לא שמרת – חבל! הכל נמחק לתמיד. אבל היי, יש ילדים באפריקה שאפילו אינטרנט אין להם!

7. בהתחשב בתדירות ההופעה של הטקסט

כשהכותבים נהנים מהבדיחות של עצמם ולא חושבים בראש ובראשונה על המשתמשים, הם עלולים להצחיק גם בהודעות או בעמודים שהמשתמשים נתקלים בהם דרך קבע ולעיתים קרובות. במקרה כזה, המשתמשים יראו את אותה הבדיחה שוב ושוב, ואחרי הפעם השלישית זה כבר יהיה מבאס.

אבל אם תכתבו באמת מהעיניים של המשתמשים ובשבילם, מתוך הבנה מלאה של הסיטואציה שבה המיקרו-קופי הזה יופיע בפניהם – התוצאה תהיה שתישארו יחסית קורקטיים בהודעות כאלה, וחריקות כאלה פשוט לא יקרו.

מקווה שתצחקו היום המון :)

כנרת